זוכרים את שירי

ב-18.6.02 הפסדנו

דף הבית | למעלה | אודות שירי | הפיגוע | הנצחה | אירועים

 

 

מחבל פלשתיני אכזרי ושטוף שנאה עיוורת עלה על קו 32, שיצא משכונת גילה, ופוצץ אותו.

19 הרוגים  72 פצועים

סיכמו כותרות החדשות, מטען נפץ גדול במיוחד, ועברו לחדשות בהרחבה.

 ואנחנו כולנו הפסדנו.

 הפסיד העולם הציני הזה, האדיש, שחשובים לו יותר אינטרסים כלכליים ושדות נפט, מחיים של ילדות יפות ותמימות.

הוא הפסיד כי את, "שירי נגארי טיילת בעולם", כבר לא תעמיסי תרמיל ענקי וכבד על גבך, ולא תצאי באומץ ובהתרגשות לגלות ארצות חדשות.

לא תפזרי חיוכים זוהרים לכל הנקרה בדרכך, לא תתלהבי עוד מנופים עוצרי-נשימה, מאנשים חדשים ושונים שתפגשי, ואפילו לא מפרחים, ומדברים קטנים – כמו שרק את יודעת להתלהב.

 הפסידו כל האנשים שלא הכירו אותך, שלא זכו להתאהב בך ממבט ראשון, אלה שלא זכו לראות אותך יום אחד פתאום מולם בכל היופי והשמחה שלך, בחורה קטנטונת עם חיוך ענקי, עיניים זורחות וצמה ארוכה ארוכה וזהובה מושיטה יד ללחיצה מלאת בטחון ואומרת  "שלום, אני שירי !".

 הפסידו האנשים שלא יזכו לשבת איתך לשיחת נפש עמוקה, כזו שדורשת הסברים אמיתיים ותשובות בלתי מתחמקות, ואלה שלעולם לא יקבלו השראה מהאישיות הקורנת שלך.

 הפסידו כל האנשים ששינית, שנגעת להם בנשמה, כל אלה שגרמת להם לשאול, לחשוב ולאהוב.

הפסידו החברות והחברים הרבים שלך – הם יצטרכו לשיר לזכרך, ולעולם כבר לא איתך.

 והפסדנו אנחנו, שאהבנו אותך כל-כך ונשבר לנו הלב, והפכנו לשק של כאבים. ולעולם לא נזכה עוד לחיבוקים החמים שלך. את כבר לא תעודדי אותנו כשקשה לנו – וכל כך קשה לנו עכשיו.  אנחנו הכי צריכים אותך עכשיו – את רוח השטות התזזיתית שהיתה תוקפת אותך ולא מאפשרת לנו להישאר רציניים מדי בחברתך, את הבדיחות המטורפות שלך, והקולות המצחיקים.

כבר לא תשאירי לנו פתקים קטנים בבקר שלפני מבחן גדול, ולא תכיני לנו "שנות טובות". לא תנזפי בנו יותר, ולא תקראי אותנו לסדר כשתחשבי שהגזמנו.

הפסידו כל האחיינים שייוולדו לך, ולא תתלהבי מהם, לא תפנקי אותם, ולא תשלחי להם המון מתנות מקצה העולם. הם אפילו לא יזכו להכיר אותך.

הפסידה אור הקטנה שלי, שכבר לא מסוגלת לזכור.

 הפסדתי אני, שרצחו לי את אחותי הקטנה, את סמל החיים והאופטימיות, שיכולתי לבטוח תמיד בעיניים שלה, ולדעת שהיא מאמינה בי.

ועכשיו בלעדיה, אף שמחה לא שלימה, ואין לי שעה אחת של שלווה, ויום בלי בכי.

 אנחנו נתעקש שירי – כמעט כמוך – להלחם על זכותנו לחיות כאן, יום אחד, חיים שפויים,  ונאחז בציפורניים בארץ הקטנה והמדממת הזו שלנו,

אבל כל-כך חבל על מה שהפסדנו

 שרון נגארי

                                                                                                    

(יום הזיכרון 2003 – דברים לזכרה של שירי נגארי הי"ד)

אתר האינטרנט לזכרה של שירי : www.shiri.us

  

שירי נגארי

5.7.81 – 18.6.02

ת.נ.צ.ב.ה.

דף הבית
למעלה