זוכרים את שירי

המסע בלעדייך

דף הבית | למעלה | אודות שירי | הפיגוע | הנצחה | אירועים

 

 

ש י ר י   נ ג א ר י

5.7.80 – 18.6.02

 בשורות הבאות אינני מתכוונת להציע מסלול חדש לטיול או לספר על ארץ לא נודעת, ברצוני להצדיע לרוחו של המטייל, שבלעדיה לא יתכן המסע. ובמקרה העצוב והמיוחד שלי, אני מצדיעה לרוחה של המטיילת המקסימה כל כך  שירי נגארי.

 שירי מתוקה, אני מורידה בפנייך כל אחד ואחד מן הכובעים היפים ששלחת לנו מסוף העולם – הרקומים, הסרוגים, הצבעוניים,  על האומץ שלך לנסוע עם אנשים שלא הכרת, למרות בעיות בריאותיות מהן סבלת מאז ילדותך, על שלא ויתרת לעצמך גם כשזה נראה מתבקש.

על העקשנות שלך, בחורה קטנטונת, לסחוב מוצ'ילה שגדולה יותר ממך וכבדה פי כמה, ולצעוד קדימה. אותה עקשנות שעזרה לך להיות היחידה שהצליחה לטפס על צוק הקרח התלול, שבריונים ממך הרימו ידיים למולו.

על ההרפתקנות הסוערת שלך, שהובילה אותך לטפס הרים גבוהים, לדאות, לצלול, ללכת לאיבוד ולשוב ולמצוא את הדרך, לצאת לראפטינג סוחף, לטפס לשפת לועו של הר-געש פעיל, לצפות בקרחון המתנפץ, לצלוח את ימת המלח...

 על כח הרצון החזק שלך שהביא אותך לעמוד על הערכים שלך, גם כשהיה הרבה יותר פשוט ונעים לשחרר את הגבולות ולהיסחף.  על הימים שבהם התקיימת רק משקדים כי לא מצאת אוכל כשר, על הדיונים התיאולוגיים והאידיאולוגיים שניהלת עד השעות הקטנות של הלילה בהוספדאחות נידחות, על "קבלת שבת" שערכת בכל מקום שבו שבתת ממסעותייך, על הויתור הכואב שעשית כשבחרת לפנות לאחור ולא לראות את ארץ האש הנכספת, כדי שתספיקי להגיע לקריאת מגילה כהלכתה בבית חב"ד  בסנטיאגו.

על ההתלהבות הבלתי נדלית שלך ממושאי אהבתך במסעותייך – מהטבע המופלא, ומאנשים באשר הם וכפי שהינם.  

את יום הולדתך ה-21 חגגת עם כל חברייך במסעדה כשרה בלה-פז, כשהישראלים והבוליביאנים גם יחד שרו לך "היום יום הולדת" בעברית, ובתמונות את קורנת מאושר.

 "שירי נגארי טיילת בעולם" כך חתמת את מכתבייך, ואני מצדיעה לך כי היית המטיילת האולטימטיבית והמושלמת שהעולם הזה זכה לראות, מטיילת אמיצה ומלאת אהבה שמחה וסקרנות. מטיילת מלאת בטחון עצמי, שבזכותו היית מסוגלת לקבל כל אדם שפגשת כפי שהוא, מבלי לנסות לשנות אותו ע"פ דעותייך, ומבלי לפחד להיות מושפעת מהשוני שבו.

על הכשרון הנדיר שלך להתחבר עם כל אדם, ולנהל אתו שיחות עמוקות. על האישיות הקורנת והממגנטת שלך, שבזכותה השפעת על הסובבים אותך אפילו רק מעצם היותך שם.

ועוד יותר מכל, על התמימות שלך, שאף מסע או התנסות לא יכלו לה. את סמכת על אנשים והתעקשת לחפש בהם את הטוב והיפה, ולכן גם מצאת.

 שירי, החברים שאספת בעולם, מכל הסוגים והדתות ובכל הסגנונות הרשימו אותנו כל-כך והציפו אותנו בחום, כשישבנו שבורים להתאבל על חייך שנגדעו, על היופי והעוצמה ועל כל ההבטחות שהמסע צפן עבורך, ועל ההבטחות שהיו גלומות בך עבורנו, ועבור העולם הזה שאיבד אותך. 

 שירי נגארי, אחותי הקטנה , המטיילת עד סוף העולם, שנרצחה ב- 18.6.02 בפיגוע בקו 32 בירושלים , כמה מטרים מהבית, יהי זכרך ברוך  בכל מקום בו השארת במסעך חיוכים קורנים, שערות זהובות ארוכות ארוכות, שירים ומנגינות, מבטים מלאי תבונה, אהבה וחום, צחוק מתגלגל ותמימות בוטחת.

 המסע שלנו כל כך עצוב בלעדייך

                                                                                                                                                          שרון

דף הבית
למעלה